Median from 1,531 sold in the last 36 months·hammer prices, excl. buyer's premium — fair-market auction value (retail/insurance replacement runs higher)
8,505 comparables for “Cursive-script Calligraphy” · page 355 of 355
<p><b>Shu''t HaRosh. Venice, 1552. Signature of the Gaon Rabbi Aryeh Leibush Horowitz of Stanislav, author of Pnei Aryeh. Copy belonging to several great Torah scholars, contains numerous glosses, notes, and handwritten corrections, along with stamps, signatures, and ownership inscriptions.</b></p>
<p><br /></p>
<p></p>
<div>
The sefer is a collection of responsa by Rabbi Asher ben Yechiel of Lunel, one of the Tosafists. This is the second edition of the Responsa of the Rosh, first printed in Constantinople in 1517. In this edition, references were added by Rabbi Meir ben Yaakov of Prinz.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
Venice, 1552. Printed by Bragadin. Second edition.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
<b>On the title page are various signatures of ownership and stamps:</b>
</div>
<div>
<b><br /></b>
</div>
<div>
<b> </b>
</div>
<div>
<b>1</b>. At the top of the title page, there are two signatures of the holy Gaon Rabbi Aryeh Leibush Segal Horowitz, Av Beit Din of Stanislav, author of "Pnei Aryeh."
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
<b>2</b>. At the bottom of the title page, there is a Latin stamp of his son, the Gaon Rabbi Meshulam Yissachar HaLevi Ish Horowitz, and at the top left of the title page, near the word "She'elot" , a handwritten inscription indicating that the sefer belongs to him.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
<b>3. </b>At the top of the title page, there is the signature of Rabbi Ber Oppenheimer (1760–1850), one of the great scholars of Pressburg, author of the Responsa "Mei Be'er, " in which his correspondences with the greats of his generation and his friend Rabbi Shmuel Landau are printed.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
<b>4.</b> Two stamps [in Hebrew and Latin] of Rebbi Binyamin Leifer of Cluj-Napoca: the son of Rebbi Yechiel of Mihlava, who was the son of Rebbi Yosef Leifer of Borsha [the founder of the Timișoara-Nadvorna Hasidic dynasty], who was the son of Rebbi Yissachar Ber Leifer (Rebbi Bertche) of Nadvorna. He did not eat meat for twenty Hy''d.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
There is also another Italian ownership inscription in semi-cursive script, unidentified [with glosses by this person within the sefer]. Additionally, there are erased signatures on the title page.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
In the sefer itself, there are numerous scholarly notes and glosses in various handwriting styles. Additionally, there are erasures and censorship corrections in places where the words "apostate, " "gentile, " "priest, " "pope, " and others are mentioned.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
158 leaves. Very good condition. High-quality paper.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
<b>A distinguished and beautiful copy of the Responsa of the Rosh with signatures, stamps, notes, and glosses.</b>
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
<b>The Holy Gaon Rabbi Aryeh Leibush Segal Horowitz, Av Beit Din of Stanislav, author of "Pnei Aryeh."</b>
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
He was born in 1755 to his father, the Holy Gaon Rabbi Elazar HaLevi Horowitz, Rabbi of Tcherashitz and Zalozhitz, son of the Holy Gaon Rabbi Yitzchak HaLevi Horowitz, Av Beit Din of the Kehillot Ahu" (Altona, Hamburg, Wandsbek), known as Rabbi Itzikel Hamburger zt"l, and son-in-law of Rabbi Yissachar, Av Beit Din of Yartshov, who was the son-in-law of the Holy Gaon Rabbi Shaul of Amsterdam, author of "Binyan Ariel" (who was also his grandfather, father-in-law of Rabbi Elazar mentioned above). At the age of five, he had the privilege of meeting his grandfather, the Holy Gaon Rabbi Itzikel Hamburger, who tested him on his studies and, upon seeing that he knew the Five Books of Moses with the Targum Onkelos by heart, declared that it was assured he would become a teacher of Torah in Israel.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
He initially studied with his father, Rabbi Elazar, and later learned in the yeshiva of the renowned Gaon of his generation, Rabbi Yitzchak Charif, Av Beit Din of Sambor, where he was one of the leading students. He also studied under his uncle (who was the son-in-law of his grandfather, the Holy Gaon Rabbi Itzikel Hamburger), Rabbi Meshulam Igra, Av Beit Din of Tismenitz, who ordained him as a rabbi at the age of twenty. In 1780, at the young age of 24, he was appointed by the great authority of the generation, the "Chavat Daat, " as Av Beit Din of Stanislav, where he served as rabbi for 63 years until his passing.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
His innovations and rulings were spread among the greats of the land, including the Chavat Daat by Rabbi Yaakov of Lissa, the Shoel U'Meshiv by the Gaon Rabbi Yosef Shaul Nathanson, Avnei Tzedek by the Gaon, the Yitav Lev, Neta Sha'ashuim Da'at Torah by the Gaon the Maharsham of Berezhany, Beit Ephraim by the Gaon Rabbi Ephraim Zalman Margaliot of Brody, Yeshuot Yaakov by the Gaon Rabbi Yaakov Meshulam Ornstein, in the books of the Gaon Rabbi Shlomo Kluger, and with the Gaon Rabbi Zvi Hirsch Krau of Butchatch zt"l. He was also known as a miracle worker, as mentioned in the introduction to the book "Bar Levi" by his son, the Gaon Rabbi Meshulam Yissachar.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
His standing was among the greats of the generation, and he visited the Gaon of Vilna, who held him in great esteem. He was also revered and honored by the Rebbes of the Hasidic movement, including the Holy Rabbi Baruch of Medzhybizh, who visited Rabbi Aryeh Leibush and knew that Rabbi Aryeh was stringent not to eat rice. He instructed his servant to remove the rice pudding from the table out of respect for Rabbi Aryeh. The Holy Chozeh of Lublin, who hosted Rabbi Aryeh Leibush for the Sabbath, before Kabbalat Shabbat, bowed his head before Rabbi Aryeh, saying, "Rabbi, bless me." He also visited the Holy Rebbi Meir of Premishlan, who sent Jews to Rabbi Aryeh to receive blessings for salvation and mercy. His approbation also appears on the holy sefer "Atarah Tzvi" by the Gaon Rebbi Zvi Hirsch of Zhidachov.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
At the end of his life, in the summer of 1843, he moved to live in Tismenitz and passed away there on the 29th of Kislev 1844. There is a tradition that at the time of his passing, a "pillar of fire" was seen, which only one or two in a generation merit. He was buried in Tismenitz. In his will, he instructed that "no stranger should sit on his chair, " except for his descendants. Indeed, from 1847, his son, Rabbi Meshulam Yissachar Horowitz, succeeded him as Rabbi of Stanislav. His sefer on the Torah, "Pnei Aryeh, " was published in Przemyśl in 1874, with glosses titled "Atarah Zekeinim" by his grandson Rabbi Elazar HaLevi Ish Horowitz, Av Beit Din of Rahatin. Some of his responsa were published under the title "Shu"t Pnei Aryeh" at the beginning of the "Bar Levi" responsa by his son, Rabbi Meshulam Yissachar.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
His descendants:
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
- Rabbi Meshulam Yissachar Horowitz, author of the responsa "Bar Levi, " Rabbi of Stanislav.
</div>
<div>
- Rabbi Zvi Hirsch Horowitz.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
Inscription on his tombstone:
</div>
<div>
"If you have not seen a lion in its den, behold and see its resting place,
</div>
<div>
Here lies our teacher, the Av Beit Din and Moreh Tzedek,
</div>
<div>
Rabbi Aryeh Leibush HaLevi Ish Horowitz,
</div>
<div>
Son of the rabbi, Rabbi Elazar zt"l,
</div>
<div>
For sixty-three years, he judged and taught the law
</div>
<div>
To the congregation of Stanislav and all its surrounding regions,
</div>
<div>
And at the end of his days, the people of Tismenitz lovingly called him,
</div>
<div>
To spread over them the wings of his light,
</div>
<div>
Here he returned to God and the glory of God gathered him,
</div>
<div>
All the people mourned him and eulogized him bitterly,
</div>
<div>
The weapons of Israel and Yeshurun have been lost."
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
<b>His son, Rabbi Meshulam Yissachar Horowitz, author of the responsa "Bar Levi, " Rabbi of Stanislav.</b>
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
He was born in 1805 to his father, the Holy Gaon Rabbi Aryeh Leibush Horowitz (the first), Rabbi of Stanislav. At a young age, he married the daughter of Rabbi Zvi Hirsch Mendelsburg, who was the son-in-law of the Holy Gaon Rabbi Meshulam Igra, Av Beit Din of Tismenitz and Pressburg. After his marriage, he secluded himself for a time in the old study hall in Tismenitz, where he studied with several students. At the age of 18, he received rabbinic ordination from his father, who testified that he would grow to be like Rabbi Yonatan. He also received ordination from the Holy Gaon Rabbi Yaakov of Lissa, author of "Chavat Daat." In 1825, he was appointed Av Beit Din of Zalozhitz, where he served for about fifteen years. In 1840, his father requested him to come to Stan
</div>
<div>
islav to be with him. After his father's passing, he was appointed as his successor as the Av Beit Din of Stanislav. His position was very prestigious in Galicia, especially due to the prominence of his family lineage. At the age of 36, he was already recognized as one of the greats of Galicia, and many came to his yeshiva in Stanislav to learn Torah and fear of Heaven from him.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
In 1853, his sefer "Bar Levi" was published in Przemyśl, a responsa on the four sections of the Shulchan Aruch, with notes from his father titled "Pnei Aryeh." The sefer includes his correspondence with the greats of his generation, including Rabbi Shmuel Av Beit Din of Tislavitz, the Shoel U'Meshiv, Rabbi Yaakov of Lissa, the Avnei Tzedek, the Maharsham, and many others. On the title page, Rabbi Meshulam notes that he had another manuscript ready for publication. His son, Rabbi Aryeh Leibush Ish Horowitz (the second), Av Beit Din of Zaloshitz, published his grandfather's book, "Pnei Aryeh, " and added his father's responsa at the beginning of the sefer, titled "Shu"t Bar Levi." He also published the sefer "Atarah Tzvi" by the Holy Rebbi Zvi Hirsch of Zhidachov.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
Rabbi Meshulam passed away on the 13th of Elul 1861 and was buried in the holy city of Stanislav. His son, Rabbi Aryeh Leibush Ish Horowitz (the second), succeeded him as Rabbi of Zalozhitz.
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<p></p>
US$5,000
Other
US$24,000
· Jul 2024
<p><b>300 Years of Handwritten Responsa, Piskei Din and Letters from the Greatest Dayyanim and Sages of Morocco and North Africa, 1691-1768- An Exceptionally Early, Rare and Impressive Moroccan Treasure Trove.</b></p>
<p><b><br /></b></p>
<p><b>Close to 100 pages (50 leaves, among which are a (very) few without text), including letters, Responsa and Piskei Din, including Torah and Historical Discoveries.</b></p>
<p><b><br /></b></p>
<p> </p>
<div>
</div>
<div>
A vast and formidable treasure trove - one of the few of its kind discovered in the world after hundreds of years.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
<b> Among these precious documents are scores of Halachic responsa, letters, reports and judgments with the signatures of dozens of the most important Rabbinic sages of Morocco and North Africa, leaders of Torah in the major cities of Fez, Meknes, Tetouan, Tafilalt, among them from the preeminent families and the most illustrious rabbinic dynasties of Morocco and North Africa: the families of Bardugo, Toledano, Ben Attar, Di Avila, HaTzarfati, Elbaz, Ibn Tzur, Ibn Danan, Abitbol, Abuhab, Benon, Abudraham, Ben Huta, Attia, Halevi, Tsaba, Sa'don and more, who established generations upon generations of rabbis .</b>
</div>
<div>
<b><u><br /></u></b>
</div>
<div>
</div>
<div>
<b><u> The collection includes: </u></b>
</div>
<div>
</div>
<div style="text-align: right; ">
<br />
</div>
<div style="text-align: right; ">
עמודים (9) - פסק דין בכתי"ק
<b>הגא"ק רבי יעקב אבן צור- היעב"ץ, ובחתימת יד קדשו</b>. בנוסף, - העתקת חתימות
<b> הגא"ק רבי יהודה בן עטר, רבי שמואל הצרפתי, רבי יהושע בן חמו, רבי שמואל בן חוטא בכת"י היעב"ץ</b>.
</div>
<div style="text-align: right; ">
<br />
</div>
<div>
</div>
<div style="text-align: right; ">
עמודים (5) - פסק דין בכתי"ק
<b>הגא"ק רבי יעקב אבן צור- היעב"ץ, ובחתימת יד קדשו</b>. עם כתיבת יד קדשו וחתימת רבי חיים טולידאנו זיע"א.
</div>
<div style="text-align: right; ">
<br />
</div>
<div>
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (5) - פסק דין בכתי"ק
<b>הגא"ק רבי יעקב אבן צור- היעב"ץ</b>, ועליו חתימת יד קדשו של
<b>הגאון הקדוש רבי יהודה בן עטר</b> משנת תפ"ט [1729].
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (2)- מכתב
<b>הגא"ק רבי מנחם עטיה</b> בכתי"ק וחתי"ק להגאון הקדוש היעב"ץ. ועליו תשובת
<b>הגא"ק היעב"ץ אליו בחתי"ק</b>, ובנוסף, שתי שורות בכתי"ק מ
<b>הגאון הקדוש רבי יהודה בן עטר בחתי"ק.</b> חשוב לציין, כי לפנינו בפס"ד זה, חתימתו המלאה המסולסלת והנדירה של הגאון היעב"ץ הכוללת את שמו,
<b>ושם אביו הגא"ק רבי ראובן אבן צור</b> זיע"א.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right; ">
עמודים (1)- מכתב בכתי"ק וחתי"ק
<b>הגאון הקדוש רבי שמואל אבן אלבז</b> הידוע בכינויו 'אחי הרשב"א' בפה קדשו של רבנו הגאון הקדוש בעל 'אורח חיים' הקדוש זיע"א. המכתב מופנה אל
<b>הרבנים הגאונים רבי שלמה בן אלבז ורבי יצחק בן אלבז</b>.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (1) - פסק דין בכתי"ק וחתי"ק
<b>הגאון הקדוש רבי מרדכי בירדוגו, הידוע בכינויו 'המרבי"ץ'</b>, ועליו השגת
<b>הגאון הקדוש הרב היעב"ץ בכת"י וחת"י</b> משנת תק"ח: "אבל מה לעשות שזה 6 חודשים אני חולה, ואיני יכול לזקק לעניינים אלו, נאום מוכה אלוקים ומעונה יעב"ץ, תמוז תק"ח".
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (1) - פסק דין בכתי"ק
<b>הגא"ק רבי יעקב אבן צור- היעב"ץ</b>- "נאום מדוכה ביסורין יעב"ץ". עליו שתי שורות בכת"י וחת"י
<b>הגא"ק רבי חיים טולידנו- המהרח"ט</b>.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (1) - מכתב בכת"י וחתי"ק
<b> הגאון הקדוש רבי מנחם עטיאה</b> אל
<b>הגא"ק רבי יעקב אבן צור- היעב"ץ</b>, המזכיר בשמו פסק דין בענייני אישות ועליו תגובת היעב"ץ בחריפות: "שקר דיברו האומרים כן משמי, והאמת הוא...".
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (4) - פסק דין בכתי"ק
<b>הגא"ק רבי יעקב אבן צור- היעב"ץ</b>. העתקת פסקי דינם של רבי יעקב אבוהב וחתימתו, ורבי חסדאי אלמושנינו וחתימתו, הכל בהעתקת הרב היעב"ץ.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (4) - מכתב שאלת
<b>הגאון הקדוש רבי דוד חלפון</b> בכת"י וחת"י, ועליו תשובת
<b>הגאון היעב"ץ</b> משנת תק"ג. תשובה נוספת בכת"י של היעב"ץ לא חתומה.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (2) - מכתב שאלה בכת"י וחת"י
<b> הגאון הקדוש רבי יחיא ב"ר מימון באנון</b> אל
<b>הגאון הקדוש היעב"ץ</b>, ועליו תשובת היעב"ץ בחתימתו משנת התצ"ג, ובנוסף מעתיק לצידו את חתימת
<b>הגאון הק' רבי יהודה בן עטר</b>.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (2) - פסק דין בכתי"ק
<b>הגא"ק רבי יעקב אבן צור- היעב"ץ</b>, משנת "קלו עיניי מייח"ל
</div>
<div style="text-align: right;">
לאלוקי"- התפ"ח [1728].
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (3) - שאלת
<b>חכמי סאלי</b> בעניין נוסח צוואה ועליו תיאור שאלתם של חכמי סאלי בכתי"ק
</div>
<div style="text-align: right;">
וחתי"ק
<b>היעב"ץ</b> ותשובתו, ומוסיף בכתי"ע "וחתם עמי החכם השלם
<b>הרב משה בירדוגו</b>" (המשבי"ר).
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (3) - מכתב בכתי"ק וחתי"ק
<b>הגא"ק רבי משה בן חמו</b>, אל מורו ורבו
<b>היעב"ץ</b>, ועליו תשובתו.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (3) - מכתב יפהפה בכתי"ק וחתי"ק
<b>הגא"ק רבי יעקב טולידנו (מהרי"ט)</b> אל
<b>הגא"ק היעב"ץ</b>: "מאור תבל החכם השלם נר"ו. עליו תשובת היעב"ץ.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (2) - פסק דין בכתי"ק וחתי"ק
<b>הגא"ק היעב"ץ</b>, ולצד חתימתו העתקת חתימות
<b>הגא"ק רבי יהודה בן עטר</b>,
<b>הגא"ק רבי שמואל הצרפתי, והגא"ק רבי אברהם אבן דנאן</b>, ועליהם אישור פסק הדין בכתי"ק וחתי"ק
<b>הגא"ק רבי יהודה הלוי ורבי יצחק אליהו צבע</b>.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (2) - מכתב בכתי"ק וחתי"ק
<b>רבי אברהם בכה"ר יהודה אנהורי</b> משנת תק"ה[1745]- הנות"ן אמרי שפר, אל
<b>הגא"ק היעב"ץ</b>, ועליו תשובת היעב"ץ. (אינו רבי אברהם אנהורי מטיטואן)
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (2) - העתקת פסק דין היעב"ץ בידי
<b>הגאונים רבי מסעוד בכה"ר מחלוף בן הרוש והגאון יצחק בכה"ר ישועה אביטבול</b>, המאשרים את הכרת חתימת הגאון היעב"ץ על פסק הדין.
</div>
<div style="text-align: right; ">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (1) - כתב יד מוקדם ביותר (כשהיה בן 18 שנה), משנת את"ן [1691]- בירור הלכה בדין ודברים שהיה בן י
<b>עקב מאימראן</b> שקיבל מהנגיד בהורמנות המלך את המסחר של הבדיל, ובין
<b>אהרן טולידנו וחיים מאימראן</b>.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (2) - פסק דין בחתימת
<b>היעב"ץ</b>, שנעשה בתפיללאת בר"ח אלול תס"ג.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (2) - שאלה ותשובה בכתי"ק
<b>היעב"ץ</b>.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (2) - פסק דין בכתי"ק
<b>היעב"ץ</b>. העתקת פסק דינם וחתימתם של
<b>רבי חסדאי אלמושנינו ורבי משה בן זמרה ורבי אברהם אבודרהם ורבי יצחק נהון</b>, ועליו העתקת התשובה בכתי"ק הגאון
<b>היעב"ץ </b>והעתקת חתי"ק
<b>רבי יהודה בן עטר ורבי שמואל הצרפתי</b>. שנת תע"ב.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (3) - עמוסים בפסקי דין וחתימות הדיינים הגאונים (14 חתימות קליגרפיות):
<b>רבי שאול רביטבול, רבי שמואל אבן דנאן, רבי רפאל עובד אבן צור, רבי אליהו הצרפתי, רבי ישועה אביטבול, רבי יעקב בכה"ר יוסף אדהאן, רבי אברהם בכה"ר יעקב אצייני, רבי אברהם אצבאן</b>. בין השנים תקכ"ה – תקכ"ח.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (2) - פסק דין בכתי"ק וחתי"ק
<b>הגאון רבי מנחם עטיה מטיטואן</b>, וחתימת
<b>רבי אברהם אבוהב</b> (העתקת פסק דינו של הגאון הקדוש רבי יעקב אבן צור).
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (2) - שו"ת בכתי"ק וחתי"ק
<b> היעב"ץ</b>
<b>מהרב מסעוד בן מויאל</b> ובהעתקת חתימתו, ועליו תוספת חיזוק לדבריו מהרב היעב"ץ עצמו.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (2) - פסק דין בכתי"ק וחתי"ק
<b>היעב"ץ</b> ועמו חתי"ק
<b>רבי שמואל בכה"ר אברהם סעדון</b>.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (4) - פסק דין ארוך ויפהפה בכתי"ק וחתי"ק הגאון
<b>היעב"ץ</b> משנת "תמים תהיה עם ה' אלוקיך"- ת"צ [1730]. ועליו הסכמה חמה בכתי"ק וחתי"ק ? – חתימה קליגרפית שלא נבדקה כראוי- "ודאי שהדין דין אמת, ככל מה שכתב הרב נר"ו, וכבר יש לי פסק ארוך על כל הפרטים, אלא שאין כאן מקום להאריך והאמת יורה דרכו, נאום...".
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (2) - שו"ת בכתי"ק
<b>היעב"ץ</b>- העתקת פסקם של הגאונים
<b>דייני פאס</b> משנת תכ"ו והעתקת חתימותיהם-
<b>הגאון רבי סעדיה אבן דנאן והגאון רבי עמנואל סירירו</b>.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (6) - פסק דין בכתי"ק
<b>היעב"ץ</b>.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right; ">
עמודים (5) - פסק דין ארוך וצפוף בכתי"ק
<b>היעב"ץ</b> וחתי"ק, ועליו העתקת החותמים אתו- הגאון
<b>רבי יהודה בן עטר והגאון רבי שמואל הצרפתי</b>. שנת תס"ו [1706]. בנוסף, העתקת השגת הגאון
<b>רבי חסדאי אלמושנינו</b> והעתקת חתימתו, ועליו השגת
<b> הגאון רבי דוד הכהן</b> בחתי"ק היעב"ץ. ועל כל אלה, העתקת תשובת הגאון היעב"ץ ורבי יהודה בן עטר, ורבי שמואל הצרפתי, ו
<b>רבי אברהם אבן דנאן</b>, בהעתקת ועוד מסמכים נוספים.
</div>
<div style="text-align: right;">
<b><br /></b>
</div>
<div style="text-align: right;">
<b><br /></b>
</div>
<div>
<b> </b>
</div>
<div style="text-align: left;">
<b>Listing of those signed on the documents:</b>
</div>
<div style="text-align: left;">
<b><br /></b>
</div>
<div style="text-align: right;">
</div>
<div style="text-align: right;">
<b>הגאון הקדוש רבי יהודה אבן עטר (תט"ו-תצ"ג)</b>
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
<b>רבי יעקב אבן צור – היעב"ץ (תל"ג-תקי"ג)-</b> בעל שו"ת משפט וצדקה ביעקב ועוד, ראש לכל רבני המערב. לפנינו עשרות עמודים בכתב יד קדשו, עם מגוון חתימותיו לצורותיהן, ובהן הנדירה
</div>
<div style="text-align: right;">
ביותר הכוללת את שם מו"ר אביו.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
<b>רבי שמואל אלבאז (תנ"ז-תק"ט) מכונה אחי הרשב"א</b>, ידיד קרוב ונאמן לבעל 'אור החיים' הקדוש אשר העריצו הערצה מופלגת: "והמתקתי סוד עם רב ועצום יחיד בדורו גדול הרבנים חכם החכמים הדיין רבי שמואל בן אלבז, השם ירומם כסא תורתו, אשר לבש מ"ח דברים שהתורה נקנית בהם, ולא הרימותי ידי לחתום על דברי אלא אחר הסכמת הרב הנזכר, והוא אשר אני מזכיר לפעמים בשם אחי הרשב"א.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
</div>
<div style="text-align: right;">
</div>
<div style="text-align: right;">
<b>הרב רפאל עובד אבן צור (תס"ו-תקכ"ט), ראב"ד פאס. בנו היחיד של היעב"ץ</b>
</div>
<div style="text-align: right;">
<b><br /></b>
</div>
<div style="text-align: right;">
<b> </b>
</div>
<div style="text-align: right;">
<b>הרב מרדכי בירדוגו, המכונה המרבי"ץ (תע"ה-תקכ"ב)</b>
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
<b> </b>
</div>
<div style="text-align: right;">
</div>
<div style="text-align: right;">
<b>חכם מנחם עטיאה, המכונה הרמ"ע (נפטר ב-תקט"ו, 1755)</b>
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
<b>רבי חיים טולידאנו (מכונה מהרח"ט; סביב תמ"ז-תק"י) </b>ואחיו רבי יעקב טולידאנו (מהרי"ט
</div>
<div style="text-align: right;">
ת"ן-תקל"א), שניהם כיהנו כראב"ד מקנס
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
<b>רבי אליהו הצרפתי (תע"ה-תקס"ה)</b>, רב ודיין בפאס
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
<b>רבי אברהם אנהורי </b>(אינו רבי אברהם אנהורי המאוחר שעלה לצפת)
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
</div>
<div style="text-align: right;">
<b>רבי משה בן חמו, היה רב בעיר צפרו</b>
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
The documents are preserved in a binder, and are accompanied by an antique detached Moroccan leather binding, with various inscriptions in cursive script.
</div>
<div>
<b><br /></b>
</div>
<div>
</div>
<div>
<b> A completely unique collection of autographs that includes dozens of responses to halacha and other practical matters, letters and court rulings. With numerous signatures from the great geniuses and tzaddikim of Morocco, the founders of the Torah world in Morocco in particular and North African countries in general.</b>
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
Close to 100 pages. Various sized pages. Most of the documents are in good-moderate condition. Fold marks, tears in the margins, time stains, moth holes, adhesions.
</div>
<div>
</div>
<div>
<b> </b>
</div>
<div>
<b> </b>
</div>
<div>
<b> </b>
</div>
<div>
<b> </b>
</div>
<div>
<b> </b>
</div>
<div>
<b> </b>
</div>
<div>
<b> </b>
</div>
<div>
<b> </b>
</div>
<div>
<b> </b>
</div>
<p></p>
![<p><b>Shu''t HaRosh. Venice, 1552. Signature of the Gaon Rabbi Aryeh Leibush Horowitz of Stanislav, author of Pnei Aryeh. Copy belonging to several great Torah scholars, contains numerous glosses, notes, and handwritten corrections, along with stamps, signatures, and ownership inscriptions.</b></p>
<p><br /></p>
<p></p>
<div>
The sefer is a collection of responsa by Rabbi Asher ben Yechiel of Lunel, one of the Tosafists. This is the second edition of the Responsa of the Rosh, first printed in Constantinople in 1517. In this edition, references were added by Rabbi Meir ben Yaakov of Prinz.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
Venice, 1552. Printed by Bragadin. Second edition.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
<b>On the title page are various signatures of ownership and stamps:</b>
</div>
<div>
<b><br /></b>
</div>
<div>
<b> </b>
</div>
<div>
<b>1</b>. At the top of the title page, there are two signatures of the holy Gaon Rabbi Aryeh Leibush Segal Horowitz, Av Beit Din of Stanislav, author of "Pnei Aryeh."
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
<b>2</b>. At the bottom of the title page, there is a Latin stamp of his son, the Gaon Rabbi Meshulam Yissachar HaLevi Ish Horowitz, and at the top left of the title page, near the word "She'elot" , a handwritten inscription indicating that the sefer belongs to him.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
<b>3. </b>At the top of the title page, there is the signature of Rabbi Ber Oppenheimer (1760–1850), one of the great scholars of Pressburg, author of the Responsa "Mei Be'er, " in which his correspondences with the greats of his generation and his friend Rabbi Shmuel Landau are printed.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
<b>4.</b> Two stamps [in Hebrew and Latin] of Rebbi Binyamin Leifer of Cluj-Napoca: the son of Rebbi Yechiel of Mihlava, who was the son of Rebbi Yosef Leifer of Borsha [the founder of the Timișoara-Nadvorna Hasidic dynasty], who was the son of Rebbi Yissachar Ber Leifer (Rebbi Bertche) of Nadvorna. He did not eat meat for twenty Hy''d.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
There is also another Italian ownership inscription in semi-cursive script, unidentified [with glosses by this person within the sefer]. Additionally, there are erased signatures on the title page.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
In the sefer itself, there are numerous scholarly notes and glosses in various handwriting styles. Additionally, there are erasures and censorship corrections in places where the words "apostate, " "gentile, " "priest, " "pope, " and others are mentioned.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
158 leaves. Very good condition. High-quality paper.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
<b>A distinguished and beautiful copy of the Responsa of the Rosh with signatures, stamps, notes, and glosses.</b>
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
<b>The Holy Gaon Rabbi Aryeh Leibush Segal Horowitz, Av Beit Din of Stanislav, author of "Pnei Aryeh."</b>
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
He was born in 1755 to his father, the Holy Gaon Rabbi Elazar HaLevi Horowitz, Rabbi of Tcherashitz and Zalozhitz, son of the Holy Gaon Rabbi Yitzchak HaLevi Horowitz, Av Beit Din of the Kehillot Ahu" (Altona, Hamburg, Wandsbek), known as Rabbi Itzikel Hamburger zt"l, and son-in-law of Rabbi Yissachar, Av Beit Din of Yartshov, who was the son-in-law of the Holy Gaon Rabbi Shaul of Amsterdam, author of "Binyan Ariel" (who was also his grandfather, father-in-law of Rabbi Elazar mentioned above). At the age of five, he had the privilege of meeting his grandfather, the Holy Gaon Rabbi Itzikel Hamburger, who tested him on his studies and, upon seeing that he knew the Five Books of Moses with the Targum Onkelos by heart, declared that it was assured he would become a teacher of Torah in Israel.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
He initially studied with his father, Rabbi Elazar, and later learned in the yeshiva of the renowned Gaon of his generation, Rabbi Yitzchak Charif, Av Beit Din of Sambor, where he was one of the leading students. He also studied under his uncle (who was the son-in-law of his grandfather, the Holy Gaon Rabbi Itzikel Hamburger), Rabbi Meshulam Igra, Av Beit Din of Tismenitz, who ordained him as a rabbi at the age of twenty. In 1780, at the young age of 24, he was appointed by the great authority of the generation, the "Chavat Daat, " as Av Beit Din of Stanislav, where he served as rabbi for 63 years until his passing.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
His innovations and rulings were spread among the greats of the land, including the Chavat Daat by Rabbi Yaakov of Lissa, the Shoel U'Meshiv by the Gaon Rabbi Yosef Shaul Nathanson, Avnei Tzedek by the Gaon, the Yitav Lev, Neta Sha'ashuim Da'at Torah by the Gaon the Maharsham of Berezhany, Beit Ephraim by the Gaon Rabbi Ephraim Zalman Margaliot of Brody, Yeshuot Yaakov by the Gaon Rabbi Yaakov Meshulam Ornstein, in the books of the Gaon Rabbi Shlomo Kluger, and with the Gaon Rabbi Zvi Hirsch Krau of Butchatch zt"l. He was also known as a miracle worker, as mentioned in the introduction to the book "Bar Levi" by his son, the Gaon Rabbi Meshulam Yissachar.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
His standing was among the greats of the generation, and he visited the Gaon of Vilna, who held him in great esteem. He was also revered and honored by the Rebbes of the Hasidic movement, including the Holy Rabbi Baruch of Medzhybizh, who visited Rabbi Aryeh Leibush and knew that Rabbi Aryeh was stringent not to eat rice. He instructed his servant to remove the rice pudding from the table out of respect for Rabbi Aryeh. The Holy Chozeh of Lublin, who hosted Rabbi Aryeh Leibush for the Sabbath, before Kabbalat Shabbat, bowed his head before Rabbi Aryeh, saying, "Rabbi, bless me." He also visited the Holy Rebbi Meir of Premishlan, who sent Jews to Rabbi Aryeh to receive blessings for salvation and mercy. His approbation also appears on the holy sefer "Atarah Tzvi" by the Gaon Rebbi Zvi Hirsch of Zhidachov.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
At the end of his life, in the summer of 1843, he moved to live in Tismenitz and passed away there on the 29th of Kislev 1844. There is a tradition that at the time of his passing, a "pillar of fire" was seen, which only one or two in a generation merit. He was buried in Tismenitz. In his will, he instructed that "no stranger should sit on his chair, " except for his descendants. Indeed, from 1847, his son, Rabbi Meshulam Yissachar Horowitz, succeeded him as Rabbi of Stanislav. His sefer on the Torah, "Pnei Aryeh, " was published in Przemyśl in 1874, with glosses titled "Atarah Zekeinim" by his grandson Rabbi Elazar HaLevi Ish Horowitz, Av Beit Din of Rahatin. Some of his responsa were published under the title "Shu"t Pnei Aryeh" at the beginning of the "Bar Levi" responsa by his son, Rabbi Meshulam Yissachar.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
His descendants:
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
- Rabbi Meshulam Yissachar Horowitz, author of the responsa "Bar Levi, " Rabbi of Stanislav.
</div>
<div>
- Rabbi Zvi Hirsch Horowitz.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
Inscription on his tombstone:
</div>
<div>
"If you have not seen a lion in its den, behold and see its resting place,
</div>
<div>
Here lies our teacher, the Av Beit Din and Moreh Tzedek,
</div>
<div>
Rabbi Aryeh Leibush HaLevi Ish Horowitz,
</div>
<div>
Son of the rabbi, Rabbi Elazar zt"l,
</div>
<div>
For sixty-three years, he judged and taught the law
</div>
<div>
To the congregation of Stanislav and all its surrounding regions,
</div>
<div>
And at the end of his days, the people of Tismenitz lovingly called him,
</div>
<div>
To spread over them the wings of his light,
</div>
<div>
Here he returned to God and the glory of God gathered him,
</div>
<div>
All the people mourned him and eulogized him bitterly,
</div>
<div>
The weapons of Israel and Yeshurun have been lost."
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
<b>His son, Rabbi Meshulam Yissachar Horowitz, author of the responsa "Bar Levi, " Rabbi of Stanislav.</b>
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
He was born in 1805 to his father, the Holy Gaon Rabbi Aryeh Leibush Horowitz (the first), Rabbi of Stanislav. At a young age, he married the daughter of Rabbi Zvi Hirsch Mendelsburg, who was the son-in-law of the Holy Gaon Rabbi Meshulam Igra, Av Beit Din of Tismenitz and Pressburg. After his marriage, he secluded himself for a time in the old study hall in Tismenitz, where he studied with several students. At the age of 18, he received rabbinic ordination from his father, who testified that he would grow to be like Rabbi Yonatan. He also received ordination from the Holy Gaon Rabbi Yaakov of Lissa, author of "Chavat Daat." In 1825, he was appointed Av Beit Din of Zalozhitz, where he served for about fifteen years. In 1840, his father requested him to come to Stan
</div>
<div>
islav to be with him. After his father's passing, he was appointed as his successor as the Av Beit Din of Stanislav. His position was very prestigious in Galicia, especially due to the prominence of his family lineage. At the age of 36, he was already recognized as one of the greats of Galicia, and many came to his yeshiva in Stanislav to learn Torah and fear of Heaven from him.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
In 1853, his sefer "Bar Levi" was published in Przemyśl, a responsa on the four sections of the Shulchan Aruch, with notes from his father titled "Pnei Aryeh." The sefer includes his correspondence with the greats of his generation, including Rabbi Shmuel Av Beit Din of Tislavitz, the Shoel U'Meshiv, Rabbi Yaakov of Lissa, the Avnei Tzedek, the Maharsham, and many others. On the title page, Rabbi Meshulam notes that he had another manuscript ready for publication. His son, Rabbi Aryeh Leibush Ish Horowitz (the second), Av Beit Din of Zaloshitz, published his grandfather's book, "Pnei Aryeh, " and added his father's responsa at the beginning of the sefer, titled "Shu"t Bar Levi." He also published the sefer "Atarah Tzvi" by the Holy Rebbi Zvi Hirsch of Zhidachov.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
Rabbi Meshulam passed away on the 13th of Elul 1861 and was buried in the holy city of Stanislav. His son, Rabbi Aryeh Leibush Ish Horowitz (the second), succeeded him as Rabbi of Zalozhitz.
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<div>
</div>
<p></p>](/img/aHR0cHM6Ly9iaWRzcGlyaXQtaW1hZ2VzLmdsb2JhbC5zc2wuZmFzdGx5Lm5ldC9wbmluaW0vY2xvbmVkLWltYWdlcy8xOTAyNy8wMTIvMDEyLmpwZw.j1ES95kZqvgHs76prw2wzA)
![<p><b>300 Years of Handwritten Responsa, Piskei Din and Letters from the Greatest Dayyanim and Sages of Morocco and North Africa, 1691-1768- An Exceptionally Early, Rare and Impressive Moroccan Treasure Trove.</b></p>
<p><b><br /></b></p>
<p><b>Close to 100 pages (50 leaves, among which are a (very) few without text), including letters, Responsa and Piskei Din, including Torah and Historical Discoveries.</b></p>
<p><b><br /></b></p>
<p> </p>
<div>
</div>
<div>
A vast and formidable treasure trove - one of the few of its kind discovered in the world after hundreds of years.
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
<b> Among these precious documents are scores of Halachic responsa, letters, reports and judgments with the signatures of dozens of the most important Rabbinic sages of Morocco and North Africa, leaders of Torah in the major cities of Fez, Meknes, Tetouan, Tafilalt, among them from the preeminent families and the most illustrious rabbinic dynasties of Morocco and North Africa: the families of Bardugo, Toledano, Ben Attar, Di Avila, HaTzarfati, Elbaz, Ibn Tzur, Ibn Danan, Abitbol, Abuhab, Benon, Abudraham, Ben Huta, Attia, Halevi, Tsaba, Sa'don and more, who established generations upon generations of rabbis .</b>
</div>
<div>
<b><u><br /></u></b>
</div>
<div>
</div>
<div>
<b><u> The collection includes: </u></b>
</div>
<div>
</div>
<div style="text-align: right; ">
<br />
</div>
<div style="text-align: right; ">
עמודים (9) - פסק דין בכתי"ק
<b>הגא"ק רבי יעקב אבן צור- היעב"ץ, ובחתימת יד קדשו</b>. בנוסף, - העתקת חתימות
<b> הגא"ק רבי יהודה בן עטר, רבי שמואל הצרפתי, רבי יהושע בן חמו, רבי שמואל בן חוטא בכת"י היעב"ץ</b>.
</div>
<div style="text-align: right; ">
<br />
</div>
<div>
</div>
<div style="text-align: right; ">
עמודים (5) - פסק דין בכתי"ק
<b>הגא"ק רבי יעקב אבן צור- היעב"ץ, ובחתימת יד קדשו</b>. עם כתיבת יד קדשו וחתימת רבי חיים טולידאנו זיע"א.
</div>
<div style="text-align: right; ">
<br />
</div>
<div>
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (5) - פסק דין בכתי"ק
<b>הגא"ק רבי יעקב אבן צור- היעב"ץ</b>, ועליו חתימת יד קדשו של
<b>הגאון הקדוש רבי יהודה בן עטר</b> משנת תפ"ט [1729].
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (2)- מכתב
<b>הגא"ק רבי מנחם עטיה</b> בכתי"ק וחתי"ק להגאון הקדוש היעב"ץ. ועליו תשובת
<b>הגא"ק היעב"ץ אליו בחתי"ק</b>, ובנוסף, שתי שורות בכתי"ק מ
<b>הגאון הקדוש רבי יהודה בן עטר בחתי"ק.</b> חשוב לציין, כי לפנינו בפס"ד זה, חתימתו המלאה המסולסלת והנדירה של הגאון היעב"ץ הכוללת את שמו,
<b>ושם אביו הגא"ק רבי ראובן אבן צור</b> זיע"א.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right; ">
עמודים (1)- מכתב בכתי"ק וחתי"ק
<b>הגאון הקדוש רבי שמואל אבן אלבז</b> הידוע בכינויו 'אחי הרשב"א' בפה קדשו של רבנו הגאון הקדוש בעל 'אורח חיים' הקדוש זיע"א. המכתב מופנה אל
<b>הרבנים הגאונים רבי שלמה בן אלבז ורבי יצחק בן אלבז</b>.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (1) - פסק דין בכתי"ק וחתי"ק
<b>הגאון הקדוש רבי מרדכי בירדוגו, הידוע בכינויו 'המרבי"ץ'</b>, ועליו השגת
<b>הגאון הקדוש הרב היעב"ץ בכת"י וחת"י</b> משנת תק"ח: "אבל מה לעשות שזה 6 חודשים אני חולה, ואיני יכול לזקק לעניינים אלו, נאום מוכה אלוקים ומעונה יעב"ץ, תמוז תק"ח".
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (1) - פסק דין בכתי"ק
<b>הגא"ק רבי יעקב אבן צור- היעב"ץ</b>- "נאום מדוכה ביסורין יעב"ץ". עליו שתי שורות בכת"י וחת"י
<b>הגא"ק רבי חיים טולידנו- המהרח"ט</b>.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (1) - מכתב בכת"י וחתי"ק
<b> הגאון הקדוש רבי מנחם עטיאה</b> אל
<b>הגא"ק רבי יעקב אבן צור- היעב"ץ</b>, המזכיר בשמו פסק דין בענייני אישות ועליו תגובת היעב"ץ בחריפות: "שקר דיברו האומרים כן משמי, והאמת הוא...".
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (4) - פסק דין בכתי"ק
<b>הגא"ק רבי יעקב אבן צור- היעב"ץ</b>. העתקת פסקי דינם של רבי יעקב אבוהב וחתימתו, ורבי חסדאי אלמושנינו וחתימתו, הכל בהעתקת הרב היעב"ץ.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (4) - מכתב שאלת
<b>הגאון הקדוש רבי דוד חלפון</b> בכת"י וחת"י, ועליו תשובת
<b>הגאון היעב"ץ</b> משנת תק"ג. תשובה נוספת בכת"י של היעב"ץ לא חתומה.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (2) - מכתב שאלה בכת"י וחת"י
<b> הגאון הקדוש רבי יחיא ב"ר מימון באנון</b> אל
<b>הגאון הקדוש היעב"ץ</b>, ועליו תשובת היעב"ץ בחתימתו משנת התצ"ג, ובנוסף מעתיק לצידו את חתימת
<b>הגאון הק' רבי יהודה בן עטר</b>.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (2) - פסק דין בכתי"ק
<b>הגא"ק רבי יעקב אבן צור- היעב"ץ</b>, משנת "קלו עיניי מייח"ל
</div>
<div style="text-align: right;">
לאלוקי"- התפ"ח [1728].
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (3) - שאלת
<b>חכמי סאלי</b> בעניין נוסח צוואה ועליו תיאור שאלתם של חכמי סאלי בכתי"ק
</div>
<div style="text-align: right;">
וחתי"ק
<b>היעב"ץ</b> ותשובתו, ומוסיף בכתי"ע "וחתם עמי החכם השלם
<b>הרב משה בירדוגו</b>" (המשבי"ר).
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (3) - מכתב בכתי"ק וחתי"ק
<b>הגא"ק רבי משה בן חמו</b>, אל מורו ורבו
<b>היעב"ץ</b>, ועליו תשובתו.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (3) - מכתב יפהפה בכתי"ק וחתי"ק
<b>הגא"ק רבי יעקב טולידנו (מהרי"ט)</b> אל
<b>הגא"ק היעב"ץ</b>: "מאור תבל החכם השלם נר"ו. עליו תשובת היעב"ץ.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (2) - פסק דין בכתי"ק וחתי"ק
<b>הגא"ק היעב"ץ</b>, ולצד חתימתו העתקת חתימות
<b>הגא"ק רבי יהודה בן עטר</b>,
<b>הגא"ק רבי שמואל הצרפתי, והגא"ק רבי אברהם אבן דנאן</b>, ועליהם אישור פסק הדין בכתי"ק וחתי"ק
<b>הגא"ק רבי יהודה הלוי ורבי יצחק אליהו צבע</b>.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (2) - מכתב בכתי"ק וחתי"ק
<b>רבי אברהם בכה"ר יהודה אנהורי</b> משנת תק"ה[1745]- הנות"ן אמרי שפר, אל
<b>הגא"ק היעב"ץ</b>, ועליו תשובת היעב"ץ. (אינו רבי אברהם אנהורי מטיטואן)
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (2) - העתקת פסק דין היעב"ץ בידי
<b>הגאונים רבי מסעוד בכה"ר מחלוף בן הרוש והגאון יצחק בכה"ר ישועה אביטבול</b>, המאשרים את הכרת חתימת הגאון היעב"ץ על פסק הדין.
</div>
<div style="text-align: right; ">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (1) - כתב יד מוקדם ביותר (כשהיה בן 18 שנה), משנת את"ן [1691]- בירור הלכה בדין ודברים שהיה בן י
<b>עקב מאימראן</b> שקיבל מהנגיד בהורמנות המלך את המסחר של הבדיל, ובין
<b>אהרן טולידנו וחיים מאימראן</b>.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (2) - פסק דין בחתימת
<b>היעב"ץ</b>, שנעשה בתפיללאת בר"ח אלול תס"ג.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (2) - שאלה ותשובה בכתי"ק
<b>היעב"ץ</b>.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (2) - פסק דין בכתי"ק
<b>היעב"ץ</b>. העתקת פסק דינם וחתימתם של
<b>רבי חסדאי אלמושנינו ורבי משה בן זמרה ורבי אברהם אבודרהם ורבי יצחק נהון</b>, ועליו העתקת התשובה בכתי"ק הגאון
<b>היעב"ץ </b>והעתקת חתי"ק
<b>רבי יהודה בן עטר ורבי שמואל הצרפתי</b>. שנת תע"ב.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (3) - עמוסים בפסקי דין וחתימות הדיינים הגאונים (14 חתימות קליגרפיות):
<b>רבי שאול רביטבול, רבי שמואל אבן דנאן, רבי רפאל עובד אבן צור, רבי אליהו הצרפתי, רבי ישועה אביטבול, רבי יעקב בכה"ר יוסף אדהאן, רבי אברהם בכה"ר יעקב אצייני, רבי אברהם אצבאן</b>. בין השנים תקכ"ה – תקכ"ח.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (2) - פסק דין בכתי"ק וחתי"ק
<b>הגאון רבי מנחם עטיה מטיטואן</b>, וחתימת
<b>רבי אברהם אבוהב</b> (העתקת פסק דינו של הגאון הקדוש רבי יעקב אבן צור).
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (2) - שו"ת בכתי"ק וחתי"ק
<b> היעב"ץ</b>
<b>מהרב מסעוד בן מויאל</b> ובהעתקת חתימתו, ועליו תוספת חיזוק לדבריו מהרב היעב"ץ עצמו.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (2) - פסק דין בכתי"ק וחתי"ק
<b>היעב"ץ</b> ועמו חתי"ק
<b>רבי שמואל בכה"ר אברהם סעדון</b>.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (4) - פסק דין ארוך ויפהפה בכתי"ק וחתי"ק הגאון
<b>היעב"ץ</b> משנת "תמים תהיה עם ה' אלוקיך"- ת"צ [1730]. ועליו הסכמה חמה בכתי"ק וחתי"ק ? – חתימה קליגרפית שלא נבדקה כראוי- "ודאי שהדין דין אמת, ככל מה שכתב הרב נר"ו, וכבר יש לי פסק ארוך על כל הפרטים, אלא שאין כאן מקום להאריך והאמת יורה דרכו, נאום...".
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (2) - שו"ת בכתי"ק
<b>היעב"ץ</b>- העתקת פסקם של הגאונים
<b>דייני פאס</b> משנת תכ"ו והעתקת חתימותיהם-
<b>הגאון רבי סעדיה אבן דנאן והגאון רבי עמנואל סירירו</b>.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
עמודים (6) - פסק דין בכתי"ק
<b>היעב"ץ</b>.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right; ">
עמודים (5) - פסק דין ארוך וצפוף בכתי"ק
<b>היעב"ץ</b> וחתי"ק, ועליו העתקת החותמים אתו- הגאון
<b>רבי יהודה בן עטר והגאון רבי שמואל הצרפתי</b>. שנת תס"ו [1706]. בנוסף, העתקת השגת הגאון
<b>רבי חסדאי אלמושנינו</b> והעתקת חתימתו, ועליו השגת
<b> הגאון רבי דוד הכהן</b> בחתי"ק היעב"ץ. ועל כל אלה, העתקת תשובת הגאון היעב"ץ ורבי יהודה בן עטר, ורבי שמואל הצרפתי, ו
<b>רבי אברהם אבן דנאן</b>, בהעתקת ועוד מסמכים נוספים.
</div>
<div style="text-align: right;">
<b><br /></b>
</div>
<div style="text-align: right;">
<b><br /></b>
</div>
<div>
<b> </b>
</div>
<div style="text-align: left;">
<b>Listing of those signed on the documents:</b>
</div>
<div style="text-align: left;">
<b><br /></b>
</div>
<div style="text-align: right;">
</div>
<div style="text-align: right;">
<b>הגאון הקדוש רבי יהודה אבן עטר (תט"ו-תצ"ג)</b>
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
<b>רבי יעקב אבן צור – היעב"ץ (תל"ג-תקי"ג)-</b> בעל שו"ת משפט וצדקה ביעקב ועוד, ראש לכל רבני המערב. לפנינו עשרות עמודים בכתב יד קדשו, עם מגוון חתימותיו לצורותיהן, ובהן הנדירה
</div>
<div style="text-align: right;">
ביותר הכוללת את שם מו"ר אביו.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
<b>רבי שמואל אלבאז (תנ"ז-תק"ט) מכונה אחי הרשב"א</b>, ידיד קרוב ונאמן לבעל 'אור החיים' הקדוש אשר העריצו הערצה מופלגת: "והמתקתי סוד עם רב ועצום יחיד בדורו גדול הרבנים חכם החכמים הדיין רבי שמואל בן אלבז, השם ירומם כסא תורתו, אשר לבש מ"ח דברים שהתורה נקנית בהם, ולא הרימותי ידי לחתום על דברי אלא אחר הסכמת הרב הנזכר, והוא אשר אני מזכיר לפעמים בשם אחי הרשב"א.
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
</div>
<div style="text-align: right;">
</div>
<div style="text-align: right;">
<b>הרב רפאל עובד אבן צור (תס"ו-תקכ"ט), ראב"ד פאס. בנו היחיד של היעב"ץ</b>
</div>
<div style="text-align: right;">
<b><br /></b>
</div>
<div style="text-align: right;">
<b> </b>
</div>
<div style="text-align: right;">
<b>הרב מרדכי בירדוגו, המכונה המרבי"ץ (תע"ה-תקכ"ב)</b>
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
<b> </b>
</div>
<div style="text-align: right;">
</div>
<div style="text-align: right;">
<b>חכם מנחם עטיאה, המכונה הרמ"ע (נפטר ב-תקט"ו, 1755)</b>
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
<b>רבי חיים טולידאנו (מכונה מהרח"ט; סביב תמ"ז-תק"י) </b>ואחיו רבי יעקב טולידאנו (מהרי"ט
</div>
<div style="text-align: right;">
ת"ן-תקל"א), שניהם כיהנו כראב"ד מקנס
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
<b>רבי אליהו הצרפתי (תע"ה-תקס"ה)</b>, רב ודיין בפאס
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
<b>רבי אברהם אנהורי </b>(אינו רבי אברהם אנהורי המאוחר שעלה לצפת)
</div>
<div style="text-align: right;">
<br />
</div>
<div style="text-align: right;">
</div>
<div style="text-align: right;">
<b>רבי משה בן חמו, היה רב בעיר צפרו</b>
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
The documents are preserved in a binder, and are accompanied by an antique detached Moroccan leather binding, with various inscriptions in cursive script.
</div>
<div>
<b><br /></b>
</div>
<div>
</div>
<div>
<b> A completely unique collection of autographs that includes dozens of responses to halacha and other practical matters, letters and court rulings. With numerous signatures from the great geniuses and tzaddikim of Morocco, the founders of the Torah world in Morocco in particular and North African countries in general.</b>
</div>
<div>
<br />
</div>
<div>
</div>
<div>
Close to 100 pages. Various sized pages. Most of the documents are in good-moderate condition. Fold marks, tears in the margins, time stains, moth holes, adhesions.
</div>
<div>
</div>
<div>
<b> </b>
</div>
<div>
<b> </b>
</div>
<div>
<b> </b>
</div>
<div>
<b> </b>
</div>
<div>
<b> </b>
</div>
<div>
<b> </b>
</div>
<div>
<b> </b>
</div>
<div>
<b> </b>
</div>
<div>
<b> </b>
</div>
<p></p>](/img/aHR0cHM6Ly9iaWRzcGlyaXQtaW1hZ2VzLmdsb2JhbC5zc2wuZmFzdGx5Lm5ldC90YWotYXJ0L2Nsb25lZC1pbWFnZXMvMjEwNzMvMDM2LzAzNi5qcGc.EGlZ7g_jH_T0MD0SfLMK-g)